שירה לא רוצה בית ספר, היא רוצה להיות חופשיה, לשחק כל היום ומקסימום להמשיך ללכת לגן.
אבל זה לא ממש אפשרי, כולם אומרים לה שהיא כבר גדולה, בוגרת ואיזה כיף שהיא עולה לכיתה א'!
ומה אני אגיד?
כאימא לילדה שבדיוק השנה סיימה את כיתה יב' בשעה טובה- אני שוב מתחילה את הסבב מחדש. זה מפחיד אותי ומרגש בו זמנית.
כשמיה ( היום בת 18) עלתה לכיתה א', ב 1 לספטמבר בכיתי בכי היסטרי. חודשיים שלמים עמדתי מחוץ לגדר, ראיתי אותה בין כל הילדים הגדולים כל כך ובכיתי. היא הסתדרה נהדר בבית ספר, אני פחות…
עם רוני, ילדתי השניה לא הלכתי לכיתה א', הרגשתי ששוב, אני לא יכולה להתמודד עם היום הזה.
והנה אני מוצאת את עצמי שוב בסיטואציה של לשחרר את הילדה, את היצור המתוק שלי אל שערי בית ספר. ואני בוכה. שוב.
טוב, כצלמת הרגשתי שאני חייבת לציין איכשהו את האירוע החשוב של עליה לכיתה א' של שירה.
היום יש טרנד של צילומי כיתה א, שהגיע מחול כמובן- עם לוח, תפוח אדום, ומדי בית ספר. זה מאוד חמוד ומתוק ומצטלם נפלא, אבל אני לא מתחברת לסגנון הזה מסיבה אחת פשוטה- זה ממש מנותק מהמציאות שלנו פה, בארץ!
חשבתי איך אני יכולה בכל זאת לצלם את שירה ואז פתאום הרעיון הגיע! החלטתי לצלם אותה בספרייה!
אנחנו משפחה שקוראת הרבה ואחנו מבקרים בספריה על בסיס קבוע, לכן זה נראה טבעי מאוד לצלם את שירה שם!
והיה ממש כיף! רגע אחד שירה הייתה רצינית ומרוכזת בספרים, וברגע אחרי זה צוחקת ומהחבאת בין מדפי הספרים!
אז התוצאה לפניכם!
וכמובן תמונה עם מיה, אחותה הגדולה שמכניסה אותה לעולם הגדול של ספרים ובית ספר…
הנה הלכתי לבכות שוב
ג'ני פפרמן צלמת נשים ילדים ומשפחות, צלמת באשקלון, באזור הדרום והשפלה ומתמחה בצילום בסגנון דוקומנטרי בתאורה טבעית.
Facebook Comments