צילומי משפחה בסגנון דוקומנטרי- מה זה? לפני כמה ימים פגשתי אישה מיוחדת במינה, יונה, בת 78 שמתגוררת בגבעת זאב. הכרתי אותה דרך חברתי אורנה דפנה, גם היא אישה מיוחדת ומעוררת השראה שלא מפסיקה להדהים אותי כל פעם מחדש! אורנה סיפרה לי את הסיפור המרגש של יונה ושל בתה המאומצת אלכס, שעברה לגור לארצות הברית וילדה…
"אמא, תעשי לי תסרוקת מיוחדת מחר לגן" ביקשה שירה לפני זמן מה. אני: "איזו?" שירה: "של מלכת הדרקונים!" לכל אוהבי "משחקי הכס" ברור שמדובר בתסרוקת מרובת צמות של קאליסי הבלתי מנוצחת, הדמות מעורצת מסתבר של ילדות בנות 5. היא והדרקונים שלה. שירה אוהבת במיוחד את דרוגון, הדרקון הגדול שאוהב לשרוף. וכמה ימים לפני שירה באה…
בשנים האחרונות צילומי הריון הפכו להיות דבר רגיל ומקובל מאוד. כמעט כל אישה שמצפה לילד( במיוחד אם זה ילדה הראשון) חולמת לעשות צילומי הריון. ובאמת, התקופה הזאת של הציפייה מלאה בהתרגשות וחששות. לכל אחת יש הריון מיוחד ושונה, חלק מהנשים מרגישות מעולה, חלק פחות…אבל יש דבר משותף לכל ההריוניות- מן אור פנימי שהן מקרינות! בעיניי…
מי? יעל כרמון מה? צילומי נשיות ובוק אישי איפה? כפר יונה, אזור השרון, ישראל מתי? ספטמבר 2018 אני חושבת ששום דבר לא קורה במקרה ואנשים שאנו פוגשים במסע שלנו הם לא אנשים מקריים. כשיעל התקשרה וביקשה לעשות צילומי תדמית ישר הנחתי שמדובר בעצמאית, אבל מהר מאוד הבנתי שיעל בעצם רוצה רק תמונות יפות שלה, מן…
כשאני מתכננת צילום אומנותי, לא תמיד אני יודעת מה יהיה. יש בראש רעיון מעורפל, בעיקר לגבי התוצאה שאני רוצה לקבל והמון רגש שפשוט כל כך מציף אותי שאני לא יכולה להתרכז בפרטי הצילום עצמו. אני סומכת על עצמי שברגע שאגיע למקום ואחוש את האווירה, אדע כבר מה לעשות. כך היה גם הפעם, כאשר כמו בכל…
אז אחרי שביליתי מלא זמן בשטחים השרופים של עוטף עזה במסגרת הפרויקט "דרום שחור- צו 8 לצלמים ובמסגרת הפרויקט האישי שלי " צאקרת השורש" , הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר להכיל את האוויר השרוף, את האדמה החרוכה, את הצבע השחור… ולקחתי לי קצת הפסקה לצילומי ילדים ומשפחות. קצת אתנחתה. ואז היא התקשרה. בר, זמרת, שחקנית…
הכל מסביב שחור ומפויח, מאות פקעות של חצב מפוזרות בשטח, כאילו משהו עקר אותן מהאדמה. אפר, עצים שחורים, ריח של שרוף ושקט מחריש אוזניים. מתי בלונים הפכו לדבר מפחיד? הסתכלתי עליה לבושה בתלבושת צבעונית של ליצן, עצובה למראות הקשים שהתגלו לעינינו. הליצן העצוב. ואז, בדממה…
"ליבה מתכווץ בחזקה בעודה צופה בילדיה לכודים בתוך האש המתגברת. היא צועקת, בדרך היחידה שמכירה, בעודה צונחים על ראשה כפיסות אפר. רגע אחר רגע. כל דמעותיה כבר ספוגות בתוך חומות של להבות. וכשדמעותיה אזלו כולנה, היא רועדת בעצמה: מפוחדת וכועסת על גורלה של משפחתה. היא רק רוצה לעזור- והיא תזיז את הים ותנער את העולם…
אתמול הייתה לי הזכות להשתתף בפרוייקט צילום ענק שארגן אדי ישראל, צלם ובעלים של בית ספר לצילום "חשיפה". אירוע ענק שנקרא "צו 8 לצלמים למען הדרום הבוער", אליו הגיעו מאות צלמים מכל קצוות הארץ, לראות, להבין את גודל האסון, לתעד ולהפיץ. יותר מ100 ימים של שריפות כתוצאה מעפיפוני טרור ובלוני נפץ שנשלחים מדי יום, בכמויות אדירות…
